<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן ל"ד</h1>
<h2>דף עג.</h2>
ראשון ראשון בטל, נר' דקיימא לן כי הא דכי אתא רב יצחק א"ר יוחנן המערה יין מצרצור קטן לבור, ראשון ראשון בטל, דוקא צרצור קטן, אבל חבית דנפיש עמודיה לא, פי' אלא אמרינן בחבית דנפיש עמודיה כי נפל בזה אחר זה, אם במין בשאינו מינו מצא מין את מינו ואוסר שאינו מינו בנותן טעם, ומין במינו בששים, אבל בצרצור קטן אמרי' ראשון ראשון בטל, ואפי' אם יש שם בנותן טעם אין מין מעורר שאינו מינו לאיסור, דמותבינן לרב דימי יין במים בנותן טעם מאי לאו דנפל חמרא דאיסורי לגו מיא דהיתירא, פי' ולא אמרינן ראשון ראשון בטל, לא דנפל היתירא לגו איסורא, פי' איסורא לגו היתירא, אפי' בנותן טעם אמרי' ראשון ראשון בטל ואין מין מעורר את שאינו מינו. ונר' דלא אמרי' ראשון ראשון בטל, אלא לח שנפל בלח שמתבלבל, ואיסורא לאו בעיניה מחית, אבל בדבר יבש דבעיניה מחית, לא אמרינן ראשון ראשון בטל. והכי איתא נמי פ' התערובות [ע"ח ע"א] א"ר חייא א"ר יוחנן לא שנו אלא שנפל מים לתוך דם, אבל דם לתוך מים, ראשון ראשון בטל, ומייתי לה בפ' כסוי הדם [פ"ז ע"ב], ומים לתוך דם היינו איסורי לגו היתרא, דמים לא חזו לזריקה ולא לכיסוי, וטעמא דכי נפל איסורא על יד על יד מעט, ראשון ראשון בטל. ונר' הא דאמ' כל היום ראשון ראשון בטל, לאו דוקא כל היום אלא עד רובו וכדתנינ' [יבמות פ"ב ע"ב] מקוה שיש בו מ' נתן סאה ונטל סאה כשר ואמ' ר' יוחנן עד רובו, ובמשנה תרומות פ"ה [מ"ז] סאה של תרומה שנפלה למאה והגביהה ונפל אחרת, הרי זה מותרת עד שתרבה תרומה על החולין, משמ' הא מחצה על מחצה כשר, אבל איכא רובא איסורא מין עורר את מינו. מי' התם בגמ' תרומה [ירושלמי ה"ד] רמי להו להדדי דמשמ' ליה דמקלינ' במקוה טפי מבתרומה, ולא מצינו למיקם עלה שפיר, ומשני תמן היה בו רוב ואתה מרבה עליו, ברם הכא כל סאה וסאה צריכ' ק' סאין, (סבורני דבעי למימ' מקוה ביטול שלו תלי ביטולו ברובה כשהוא שלם ונטל סאה, אבל ביטול תרומה כל סאה צריכ' ק' סאין). ותו תנינן בסיפ' סאה תרומה שנפלה למאה ולא הספיק להגביהה עד שנפלה אחרת הרי זו אסורה. וגרסי' עלה בגמ' א"ר יוסי זאת אומרת דבר שהוא בטל דבר תורה מעורר מינו לאיסור, פי' דמדאורית' תרומה חד בתרי בטל, ואפי' הכי כשנתבטלה במאה ונפלה סאה אחרת מעוררת את הראשונה ואינה בטילה אלא א"כ נפלו לתוכה ק' סאה, דהוו מאתים חולין למאתים לתרומה, והיינו דגר', ברם הכא כל סאה וסאה צריכה ק' סאין, כשהוא מעורר את מינו רואין אנו כאילו נפלה כל התרומה בבת אחת, סאה בטילה עם השנייה וצריך לשער כנגד שתיהן, ה"נ כל היכי דאמרי' ראשון ראשון בטל, אם איסורא על יד על יד עד דאיכא רובו איסורא, מעורר מין את מינו, וצריך לשער ההיתר כנגד כל האיסור שנתבטל לתוכו, כאילו נפל כל האיסור בבת אחת.
